פסטיבלים ודת השינטו:
דת השינטו קשורה באופן אמיץ לטבע. היפנים הקדמונים צפו בתופעות הטבע ולמדו אותן. הם עקבו אחר מעגל השנה וסגדו ליופי המשתנה מעונה לעונה. היפנים חוו גם את כוחו ההרסני של הטבע היפני וחששו מפניו. האנשים הקדמונים שחיו בארץ השמש העולה היו בטוחים שהדברים אינם מקריים: הם האמינו בכוחות רוחניים גדולים המניעים התהוות נפלאה שכזו.

דת השינטו העתיקה מאמינה בקיומם של כוחות רבים המשפיעים על התנהלות חיינו, כוחות שיכולים להיות טובים ורעים כאחד. לכוחות אלה אין צורה ודמות, הם פושטים ולובשים צורות שונות - נכנסים לחפצים ואף מופיעים בצורת בני אנוש. היפנים מנסים למשוך את הכוחות הטובים אליהם ולדחות את הכוחות הרעים. כוחות אלה נקראים "קמי" = "אלים". לפי המיתולוגיה היפנית יותר מ-8 מליון ישויות כאלה משוטטות ביפן (וזהו רק מספר סימלי המבטא את ריבוי האלים). דת השינטו מאמינה כי חלק מהיישויות האלוהיות הקיימות בעולמינו, הן גם נשמות אבותינו שנפטרו, גופם דעך אך נשמתם הופכת ל- "קמי".

השינטו התפתחה כמערכת של מנהגים ואמונות שעברה בעל פה מדור לדור. עשרות פסטיבלים מקומיים מתקיימים ברחבי יפן מדי שנה. אלה הן חגיגות מקומיות ועליזות המקרבות את בני האנוש לכוחות הטבע וליישויות החזקות המשפיעות על חיי האדם.

דת הבודהיזם שהגיעה ליפן רק בסוף המאה הרביעית לספירה, לא ביטלה את חדוות החיים המאפיינת את מנהגי דת השינטו, אלא הוסיפה תפיסת עולם חדשה. הדת החדשה התמקדה בהתבוננות אל תוך נפשו של האדם והעמיקה בתפיסת העולם הבא. הוחלט על חלוקה ברורה בין דת השינטו לבודהיזם: השינטו יעסוק בחיים: שמחה, חגיגה, עולם האלים, והבודהיזם יטפל בעולם הבא ובמוות. עד היום, יותר מ- 1500 שנים לאחר כניסת הבודהיזם ליפן, כל הטקסים והחגים הקשורים במוות, מנוהלים ע"י הכוהנים הבודהיסטים.
לוח השנה היפני מלא במאות ארועים ופסטיבלים, בחרתי להציג את האירועים המרכזיים המתרחשים ביפן בשלהי הקיץ ובסתיו.

חודש אוגוסט ביפן מאופיין בהרבה פסטיבלים המתמקדים ברוחות המתים הבאות לביקור מעולם המתים. התאריך המדוייק של חג האובון – (OBON) משתנה משנה לשנה. השנה, בין ה- 12 ל- 15 לאוגוסט - נהרו המוני יפנים מהערים לכפרי הולדתם לחגוג עם משפחתם המורחבת את החג. כיוון שאנו עוסקים בטקסי מוות – דת הבודהיזם לקחה על עצמה את הטיפול בחג. בתחילת החג נהוג להאיר את המקומות הגבוהים ולהדליק מדורות, בכניסות לבתים מוצבות מנורות או להבת אש קטנה, כל זאת כדי להאיר את דרכן של הרוחות. בחג זה נוהגת המשפחה לעלות לקברות המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בסוף החג נוהגים להשיט מנורות נייר בנהרות, באגמים, ואפילו בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן.

במהלך חודש אוגוסט מתקיימים פסטיבלים רבים: לדוגמא: TANABATA MATSURI - פסטיבל הכוכבים - שנחגג בין ה- 6 ל- 8 לאוגוסט. את פסטיבל זה מציינים ברחבי יפן, כאשר המפורסם מביניהם מתקיים בעיר סנדאי, כ- 360 ק"מ צפונית לטוקיו. פסטיבל AWADORI נחגג בין ה- 15 ל- 18 באוגוסט בעיר TOKUSHIMA שבאי שיקוקו SHIKOKU. בימי הפסטיבל נוהגים אנשי העיר ואורחים רבים לרקוד ברחובות העיר יומם וליל.

ספטמבר בפתח: עדיין חם ולח באזורים הנמוכים של יפן, אך באזורים ההרריים מרגישים את הסתיו הקרב המבשר את חגיגות קציר יבול האורז. בחגיגות אלה נהגו להתפלל הכפריים ביפן המסורתית לשנת קציר טובה ופוריה. אומרים שמקור ספורט הסומו ומתאבקיו האגדיים, נעוץ בטקס קדום בו נהגו אנשי הכפר להתאסף בפאתי השדות החקלאים. בטקס נאבקו שני "אלים", המסמלים את כוח פריון האדמה וכוח תנובת הים. גם כיום במהלך חודש ספטמבר, ניתן לחזות באזורים שונים ביפן בחגיגות היאבקות סומו היתוליות של נערי האזור.

עם אוקטובר נצבעים איזוריה הגבוהים של יפן בצבעי השלכת, וחגיגות הסתיו בעיצומן. במחוזות יפן מזמינים האנשים את ה"קמי" – ה"אלים" לחגוג ולרקוד עימם. היפנים נושאים את המקדשים הנישאים ("מיקושי" - MIKOSHI), בהם יושבים האלים. בדרכם, יתעכבו לברך מקומות חשובים כמו: בתי מסחר, נהר, שדות האורז, חוף הים ועוד. התהלוכה נמשכת מספר שעות, במהלכה מתכבדים נושאי המיקושי במאכלים ובעיקר שותים הרבה משקאות משכרים (יחד עם האלים כמובן). בין הפסטיבלים הבולטים: פסטיבל טקיאמה של מקדש השינטו HACHIMANGU, המתקיים מזה 350 שנה ב- 9-10 באוקטובר. אז יוצאות מרכבות האלים לברך את תושבי טקיאמה לשנה פוריה ומוצלחת. גם בפסטיבל TOSHOGU SHRINE בניקו , הנערך ב- 17 באוקטובר, מתקיימת תהלוכה צבעונית המובילה את שלושת ה"מקדשים הנישאים" השמורים במקדש.

פסטיבל JIDAI בקיוטו נחשב לאחד הפסטיבלים המפורסמים באוקטובר. ב- 22 בחודש יוצאת תהלוכה ססגונית של מעל 2,000 מתושבי העיר, הלבושים בתלבושות מסורתיות המייצגות דמויות מפורסמות מתקופות שונות בהיסטוריה של קיוטו. מקורו ב- 1895 עת נעשה נסיון לשקם את המורל הירוד של תושבי קיוטו, שעירם נושלה מהתואר "הבירה הקיסרית" , אותו נשאה ברציפות במשך יותר מ- 1,050 שנים. מראה התהלוכה הססגונית מחזיר אותנו 1,200 שנים לאחור.

חגיגות הסתיו מגיעות לעיצומן בנובמבר – מאדימים גווני עלי עץ האדר היפני ה- MOMIJI. ברחבי יפן חוגגים היפנים את שיאו של הפלא הסתווי בתהלוכות מרהיבות, טקסי אש ומופעי תופים. החג הנפוץ באמצע נובמבר הוא ה-SHICHIGOSAN שמשמעותו: שבע / חמש / שלוש. בסופי השבוע הסמוכים ל- 15 בחודש מגיעים למקדשי השינטו ילדות המציינות את שנתן השלישית והשביעית ובנים המציינים את שנתם השלישית והחמישית. הילדים באים לבושים בקימונו מסורתי מוקפד וססגוני, בלווית משפחותיהם הנרגשות לקבלת ברכת הכהן לבריאות ולהמשך דרך צלחה. הם מקבלים מהמקדש תשורה – שקית נייר ובה סוכריה גדולה בצורת צב או עגור המסמלים סובלנות, נאמנות ואריכות ימים. ימים אלה מהווים חגיגה ססגונית.

במהלך כל השנה חוגגים היפנים עם האלים כי הם מאמינים שצריך להמשיך ולשמוח עם הכוחות הטובים.

כמה שהם צודקים, נכון?