בירתה התוססת של יפן ב- 400 השנים האחרונות  במקור שמה היה EDO ותחילתה כישוב בבעלות אדון אדו (מושל די משני) במאה ה- 12. נקודת המפנה היתה עם בחירתה של אדו כמרכז שלטונו של השוגון הנערץ Tokugawa Ieyasu בשנת 1600. משטר חזק ששלט בכל יפן והתאפיין בכינון שלום ויציבות במדינה.


השוגון ישב בטירה במרכז, וריכז מסביבו את הסמוראים. השוגון הנהיג חלוקה מעמדית חברתית נוקשה וככל שהשכונה היתה קרובה יותר לטירת השוגון מעמד
התושבים היה גבוה יותר. במאות 17 – 19 גדלה אדו. במאה ה- 19 אדו מנתה כמיליון נפש ונחשבה לעיר הגדולה ביותר בעולם.  בשנת 1860 החלו זרים להתיישב בערי הנמל, ממשלת השוגון מעניקה להם רובע בכפר הדייגים – יוקוהמה (Yokohama)  שעל יד אדו כדי שיבססו שם את חייהם. במהרה הוקם שם מרכז סחר בינלאומי סמוך לבירה.


בשנת 1868  מסתיימת תקופה של 700 שנים בהם שלטו הסמוראים. יפן מכריזה על כניסתה לתקופת `ההתחדשות של השלטון הנאור` (Meiji Ishin). טוקיו הופכת
לבירתה הרשמית של יפן - מקום מושבן של שתי הישויות השלטוניות – מוסד הקיסרות והממשלה היפנית. שם העיר הקודם `אדו` שונה ל- `טוקיו` שמשמעותו – `הבירה המזרחית`. אם ברצונכם לחזור בזמן – מומלץ לבקר במוזיאון אדו-טוקיו (EDO TOKYO MUSEUM) שברובע ריוגוקו. המוזיאון משחזר את התפתחותה של העיר – מתקופת אדו ועד התקופה המודרנית. במתחם המרשים של המוזיאון מוצגים דגמי בתים ומבנים מרכזיים של העיר בכל תקופה.


טוקיו צוברת תנופה ומתפתחת באופן מרשים. העיר מחולקת לעיר התחתית (Shitamachi)  בה ניתן גם היום לראות סגנון יפני בשכונות העיר, ולעיר העילית –
(Yamanote) בה התפתח סגנון בניה מודרני ומערבי יותר וחיים בטופוגרפיה גבעית. אך התפתחותה של עיר הבירה החדשה לא עוברת ללא זעזועים: העיר עוברת מספר רעידות אדמה גדולות,  אחת מהן מתרחשת ב- 1 בספטמבר 1923 בה נהרסים רוב חלקיה של העיר. לאחר ההרס משתקמת העיר והופכת לעיר החמישית בגודלה בעולם. לאחר מלה"ע השניה, טוקיו משקמת את הריסותיה פעם נוספת והופכת למטרופולין משגשג. 



כיום מהווה המטרופולין של טוקיו  את אחד האזורים המאוכלסים ביותר בעולם ומונה יותר מ- 12.5 מליון תושבים בצפיפות ממוצעת של כ- 5,500 נפש לקמ"ר.  כאשר רק ב- 23 רובעי העיר המרכזיים  (Special wards) , המשתרעים על שטח של כ- 622 קמ"ר - חיים כ- 8.7 מליון תושבים. בצפיפות של כ- 13,000  נפש לקמ"ר! 



טוקיו היא מרכזה השלטוני והכלכלי של יפן המודרנית. כמטרופולין ענק, לא נוכל להצביע על מרכז אחד בטוקיו, אלא מרכזים רבים. כל מרכז מהווה עולם בפני עצמו. חלק מהמרכזים המוכרים בקרב הזרים הפוקדים את העיר הם: שיבויה (Shibuya), שינג`וקו (Shinjuku) , הראג`וקו (Harajuku) , גינזה (Ginza) , אסקוסה
(Asakusa) , אואנו (Ueno) , רופונגי (Roppongi) , שיודומה ושינבשי (Shiodome / Shinbashi), אודייבה (Odaiba).

אתם מוזמנים להגיע ולחקור את צפונותיה של העיר התוססת והמשתנה.

סקירה על איזורי המגוונים של העיר תעודכן בקרוב. 

*    *    *