המילה שנבחרה ביפן כמסכמת את שנת 2011  -  השנה בה האדמה רעדה וגל צונאמי גדול תקף את חופיה הצפון מזרחיים של יפן - היא "קיזונה" – מושג שפירושו "חיבור חזק בין בני אדם". קיזונה מסמלת את התמיכה והעזרה ההדדית שהפגינו האזרחים היפניים בעקבות אסון הצונאמי שפקד את צפון מזרח יפן במרץ 2011. המילה משדרת טווח רחב של רגשות: מאופטימיות והכרת תודה לזולת ועד להכרה עמוקה בצורך העצום בתמיכה אנושית שקיים ביפן לאור ההרס והטראומה שהביאו איתם רעש האדמה, הגל הענק והאיום הרדיואקטיבי. בכל רחבי יפן רואים היום את מילות העידוד המופנות לאזור טוהוקו הצפון מזרחי: "תחזיקו מעמד, טוהוקו!", מכריזים סטיקרים על מכוניות, באנרים על אוטובוסים ורכבות, פוסטרים, חולצות וכל דבר אחר שיכול להעביר את המסר של אהדה, תמיכה וכאב משותף. מה תהיה המילה שתסמל את השנה 2012? האם זו תהיה "החלמה", או "תקווה", או "השלמה"? 

להמשך קריאה אנא לחצו על כותרת המאמר

 זהו סיפורו של מקום קסום באחד האזורים הנחבאים של ארץ השמש העולה, הידוע בקרב אוהבי האומנות והאסתטיקה ביפן כאחד האתרים החשובים לעליה לרגל. `מוזיאון אדאצ`י לאומנות` - ’Adachi Museum Of Art` ידוע באוסף העשיר של יצירות אומנות יפניות מודרניות. ניתן לומר כי ייחודו של המקום בא לידי ביטוי בשילוב המרתק בין אסתטיקת הגנים המרהיבים העוטפים אותו לבין המיצגים האומנותיים. בטיולנו הסתווי ליפן בנובמבר 2011 ערכנו הכרות עם אתריו היפים של מחוז שימאנה - הממוקם בדרום מערב האי הונשו, ונושק לים יפן שבמערב. במהלך ביקורנו באתרי הטבע והמורשת של המחוז זכינו להכיר את מוזיאון אדאצ`י, שהיה החוויה האסתטית החזקה ביותר של טיולנו.  הגנים העוטפים את מוזיאון אדאצ`י דורגו במקום ראשון על ידי המגזין המוביל של הגינון היפני – SUKIYA LIVING MAGAZINE.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה

הזונות והגיישות, שאכלסו את רובעי השעשועים, היו ילדות/נערות, שנרכשו מבתי הוריהן - רובן מכפרים עניים, בהן המשפחות מרובות הילדים לא יכלו לפרנס את עצמן ולדאוג להשכלת הילדים. הנערות "אומצו" על ידי אמהות פיקטיביות, והחלו באימונים מפרכים לקראת העיסוק במקצועות השעשוע, בהם נדרשו להפגין מקצועיות גבוהה למדי. משפחתה החדשה של הזונה או הגיישה, דאגה לכל מחסורה והשקיעה סכומי כסף גדולים ב"לימודים מקצועיים" עבורה; כל השקעה היתה נרשמת כחו למשפחה, שעל הזונה או הגיישה היה לפדותו, בעת שתתחיל להכניס רווחים ל"בית".

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

מזהים זאת מיד כשרואים זאת, אך כיצד נגדיר את ה"קאוואי" Kawai  - כפי שמכנים זאת היפנים?
האם "מתוק" או "חמוד",  ואולי "מושך בזכות היותו דומה לילד קטן או חיה" וגם "מקסים" ?
ביפן כל שכבות האוכלוסיה מאמצים סגנון "מתוק" או ילדותי: ללכת עם מוצרים אופנתיים "מתוקים",
להראות "מתוקים" ו- "חמודים".
כל אלה מאוד עוזרים להתנהלות נעימה ביום יום ביפן.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה.

נתיב טטיאמה – קורובה (Tateyama – Kurobe Route), עובר בתחומי הפארק הלאומי
של Chubu Mountain National Park המהווה חלק מהרכס הצפוני של האלפים היפנים.
הדרך חוצה את ההרים מאזור מצומוטו (Matsumoto) במזרח לעבר טויאמה (Toyama) במערב.
האזור ממוקם כ- 600 ק"מ מערבית לטוקיו וכ- 650 ק"מ צפון-מזרחית לקיוטו. הדרך האלפינית
מאפשרת גם לתיירים שאינם מאובזרים בציוד טיפוס הרים מקצועי להגיע באמצעות מערך
תחבורה משוכלל לגבהים מרשימים ולהינות מתצפיות מרהיבות על שיאי ההרים המתנשאים
מגבהים של 2,500 מטר ועד ל- 3,015 מטר מעל פני הים.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת. 

אגדות ומיתוסים רבים, נקשרו לדמותה של האישה היפנית - מסורה, כנועה וצייתנית, או חושנית ומפתה,
בדמות גיישה מצועצעת. התפיסות המערביות רואות ובוחנות את הנשים היפניות, דרך מכלול הסיפורים
והדימויים של "ארץ השמש העולה", בה חיים אנשים בבתי עץ ונייר. בחינת מעמדה של האישה היפנית,
החל מן העת העתיקה ועד לימינו, מעלה תמונה מורכבת ומרתקת במיוחד.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת מעלה 

פעם בשנה אנו מקבלים תזכורת שנתית מהיקום שיש תקווה גם לאהבות בלתי אפשריות. בכל שביעי לחודש
השביעי (7/7), חל חג הטנבאטה בו ניתנת הזדמנות לסיפור אהבה להתממש. ביום זה יכולים נאהבים לגשר,
לחצות מכשולים גדולים ולהתחבר. בערב יום זה כותבים האנשים את משאלותיהם או שיר קצר על רצועות נייר
ארוכות, אותן תולים אותם על ענפי במבוק ארוכים. רצועות נייר אלה הם הטאנזאקו (שפירושו – `פיסת נייר`).
ענפי הבמבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות מקושטים בצבעוניות רבה ביום החג.

 לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת. 

  הוקאידו –האי השני בגודלו ביפן - הצפוני והקר ביותר. האי המשתרע על שטח עצום של 

כ-78,000 קמ"ר (פי 3.5 משטחה של מדינת ישראל!) שהם כ- 20% משטחה הכולל של יפן.
בכל שטח האי חיים כ- 6 מליון איש בלבד המהווים כ-5% מאוכלוסיית יפן. רוב שטח האי דליל
אוכלוסיה ותושביו מתרכזים בערים הגדולות: סאפורו (Sapporo), האקודאטה (Hakodate)
ואסהיקאוו`ה(Asahikawa) . בסאפורו בלבד חיה שליש מאוכלוסיית האי כ- 1.9 מליון תושבים.

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת 

בימים קיציים אלו, כשיפן נשטפת בגלים של חום ובממטרי הקיץ, כשכל פרח מתבשם בניחוח רענן והעלים נצבעים
בירוק עז הלב היפני משתוקק למשהו שישמח את הגוף ויבדר את הנפש. היום אנחנו נדבר על הנושא שיבהיר לנו 
במקצת את טבעה של השתוקקות זו – על התרבות הבידור והפנאי ביפן.

"מה? פנאי ביפן?" מישהו ירים גבה, "האם היפנים בכלל מבלים?" הרי כשחושבים על יפן, אין מדמיינים בטלה
וזמן חופשי. הדימוי העולה בדמיון הוא של נמלים חרוצות: עובדי חברות עם חליפות שחורות הנוהרים בהמוניהם
לרכבת התחתית, איכרים חרוצים שותלים או קוצרים אורז בשדות . . .

לקריאת המאמר אנא לחצו על הכותרת