|
|
|
|
|
|
|
יפן חוויה אחרת | |
| מאמרים >> פעמי אביב בארץ השמש העולה | |||||
|
פעמי האביב – בארץ השמש העולה
|
|||||
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
משמעות עונת האביב ביפן כל שנה, החל ממחצית פברואר נכנסת מדינה שלמה לתזזית בעקבות סימני התקרבותו של האביב. 127 מליון איש חושבים, עוקבים בעניין רב ומשוחחים על הנושא בכל מפגש חברתי, פוליטי או עסקי. תשאלו: על מה יש לדבר כל כך הרבה? כמובן! על השזיף (UME) שפורח במחוזות יפן השונים, על גלי החום המתקרבים, על הטמפרטורות הצפויות בשבועות הקרובים, מערכת הרוחות ואיך כל אלה יבשילו את פתיחתם של ניצני עץ הדובדבן. זהו נושא רציני לו מקדישים היפנים זמן ומחשבה. תחזיות פריחה מתפרסמות יום יום, בכל אמצעי התקשורת ברחבי יפן. התחזיות מדווחות לאזרחי יפן על אחוזי פתיחת ניצני עץ הדובדבן בנקודות בדיקה מדגמיות בגנים נבחרים ביפן. האביב מביא עימו את ההתרגשות והציפייה להתחלה חדשה, מעגל חדש נפתח. הפריחה ביפן נמשכת כ- 6 שבועות -מתחילה בדרום החם בסביבות מחצית חודש מרץ ומתקדמת צפונה עם ההתחממות מזג האוויר. העץ המסמל את שיא האביב הוא עץ הדובדבן – ה- SAKURA. למרות שיש מיני עצים ושיחים רבים בגנים ובפארקים הפורחים, מלכת האביב הבלתי מעורערת היא ה- SAKURA. חגיגות הפריחה הגדולה - HANAMI מצטלצל ריח הפריחה כשנדם קול הפעמון. אביב ביפן - חוויה תרבותית נשאלת השאלה מה מייחד את האביב דווקא ביפן? האם תופעות המלוות עונה זו כמו: פריחה, רעננות, התחדשות ויופי גדול אינן משותפות לכל מקום אחר בעולם? נדמה שהתשובה לשאלה טמונה בתכונות היסוד של העם היפני: תכנון, פרפקציוניזם, סדר ונקיון. כשאנו מתהלכים בגנים הפורחים ביפן, וחווים את החוויה הרב חושית של היופי, חשוב תמיד לזכור שאין דבר מקרי ביפן ואין יופי מקרי ביפן. הגנים מתוכננים בקפידה – כל פרט ממוקם בנקודה המיועדת לו. העקרון התכנוני המנחה הוא שהיופי הוא צנוע, חבוי ומרומז - כתמי הצבע האביביים יציצו מפינות נסתרות מפתיעות ביופין, יבלטו על רקע השיחים הירוקים או ישתקפו במי האגם. מתכנן הגן היפני יקפיד על שילוב מקבץ עצים הפורחים בחלקות נבחרות, לעיתים ישולבו מיני עצי דובדבן בעלי גווני פריחה שונים. תכונה אחרת, חשובה לא פחות, היא ההערכות המוסדית/ארגונית בתכנון ועידוד תנועת תיירות ההמונים. היפנים מתכננים את חופשתם בהתאם לתחזיות הפריחה. הם נוהגים לצאת למספר ימים לאזור מומלץ ולשלב נופש ורחצה במעיינות חמים. הממשלה היפנית מודעת לערכה הכלכלי של תופעה תיירותית זו ומעוניינת לפתח ולעודד את תנועת ה "עליה לרגל" של מליוני יפנים לפריחת הדובדבן. מוסדות ממשלתיים ועירוניים משקיעים מאמצים ותקציבים רבים בתכנון וופיתוח אזורי תיירות בדגש פריחה, ובהקמת אטרקציות תיירותיות משלימות להמוני התיירים המקומיים הפוקדים את האזורים הפורחים. הגעה לאביב היפני היא חוויה תרבותית. להסתופף עם ההמונים הנושאים כ ו ל ם את עיניהם אל סכך הפריחה הסבוך והמלא. להיות עטופים בקריאות שמחה, ולעיתים בשקט של הוויה מרוגשת. להשתתף יחד עם הרבה יפנים בטקס תה עממי, המאורגן ע"י העירייה או חוגי מתנדבים בגן פורח. באחד מביקורי ביפן התיישבתי בקרב חבורת נשים מבוגרות שדיברו שיחת חולין. ישבנו על מרפסת גן הצופה על חלקת עצים פורחת. לפתע הרגשתי משב הרוח קל, והשתררה דממה. כל הנשים נשאו את עיניהן בתיאום מושלם לעבר חורשת העצים הפורחת ומתוך השקט שמעתי קריאת התפעלות. הרגשתי כאילו הזמן עמד מלכת, הנשים והביטו בדממה על עלי הכותרת שנישאו על גל הרוח, התעופפו באלגנטיות ונחתו בעצב על הקרקע. רק לאחר מכן הבנתי כי המחזה אליו נקלעתי באקראי היה בעל משמעות מאוד סמלית: עלי הכותרת מבטאים את נפשו החופשיה של היפני. הסבר אחר שקיבלתי הוא שהרוח ניתקה את עלי הכותרת מהעץ - סמל לפרידה מהחיים – צפינו למעשה במעבר חד מחיים של הנפש היפה ואצילית למוות. אחת השאלות המועלות ע"י תיירים מערביים היא: ומה עושים עם הפירות של כל כך הרבה עצי דובדבן? התשובה פשוטה: אלה הם עצי נוי שאינם מניבים פרי. למרבית האירוניה. פרי הדובדבן היפני יקר בהשוואה לדובדבן מיובא. הסיבה נעוצה במיעוט חלקות גידול עצי דובדבן.
תיאור תמונות מימין לשמאל: 1. אחת ממנות ארוחה יפנית מסורתית – KAISEKI RYORI בעיצוב אביבי. 2. שדרת הדוכנים ברובע אסקוסה – טוקיו מקושטת בפרחי פלסטיק מצועצעים, 2. קיוטו – ריואנג'י – גן האבן בשיא הפריחה. אתרי פריחה ידועים ביפן מאות אתרי פריחה פזורים ברחבי יפן. היפנים נוהגים לחזור מדי שנה בעונת האביב לפארק מסויים החביב עליהם. זהו מקום מפגש מסורתי עם חברים או משפחה לפיקניק האביבי. במפגש הם יסיירו בפארק, יבחנו את השינוי שחל בעצים וידונו ביופי הפריחה ועוצמתה בהשוואה לשנים קודמות. בשנים בהם חיינו בטוקיו אימצנו את פארק SHINJUKU GYOEN כמקום המפגש המסורתי של חבורת החברים שלנו. בשיטוטי בגן הבחנתי בקבוצת צלמים חובבים שהתנהלו בנתיבי הפארק שקועים בדיונים עמוקים. הבנתי שהם דנים במציאת זוית צילום מתאימה לעצים החביבים עליהם. סקרנותי נעורה ועקבתי אחריהם. לאחר כחצי שעה הסכימו הצלמים על התמקמותם בסמוך לקבוצת שיחים. הם העמידו את החצובות והפנו את מצלמותיהם לעץ מיוחד עליו היתה פריחה בשני גווני צבע שונים. כל תהליך הצילום היה מלווה בהתייעצויות מקצועיות. מאוד התרשמתי וחזרתי לחברי. באביב הבא שמחתי לפגוש בשנית את חברי הצלמים באותו הפארק,הבחנתי כי הם שידרגו את ציוד הצילום. חשבתי לתומי שהפעם ידעו בדיוק לאן לגשת ללא בזבוז זמן מיותר. לתדהמתי חזרה על עצמה אותה התנהלות איטית, מלווה בדיונים עמוקים עד הגעתם לאותה נקודת צילום שבחרו בשנה שעברה. חשבתי לעצמי: לא יכול להיות שהם לא זוכרים כלום! בשנת המעקב השלישית המחזה חזר על עצמו. הבנתי שהתנהלות זו היתה טקסית, וביטאה את התפעלותם מיופיה של הפריחה האביבית. אתרי הפריחה הידועים ביפן הם דווקא בתי הקברות, בהם נטועים אלפי עצים ושיחים פורחים ביניהם גם עצי סאקורה. באביב נוהגים היפנים לבקר עם משפחותיהם את קברות יקיריהם. הם מגיעים מצויידים בארוחה ארוזה מלאה כל טוב, יושבים לצידי הקברים תחת עץ הסאקורה, חוגגים עם נשמות יקיריהם את שמחת ההתחדשות הנפלאה ואוכלים יחדיו. איך ניתן לתכנן טיול בדגש פריחה ביפן? או במילים אחרות: לאן כדאי לרוץ קודם? לצערי לא אוכל להקל על החלטתכם. העצה הראשונה היא להגיע בזמן הנכון למקום הנכון בהתאם לתזמון ידוע מראש של גלי הפריחה. במקביל יש להתעדכן ברמה יומית בתחזית הפריחה ולמהר להגיע לאתרים המדווחים – כ- 100 אחוזי פריחה. אצטרף לפנייתם של 127 מליון יפנים לאלי השינטו - שיביאו ליפן את החזית החמה בזמן הנכון. אילה דנון
|
||||