קיוטו:
בירתה הקיסרית של יפן יותר מ 1,000 שנים: מ- 794 לספירה ועד שנת 1868.
ממוקמת על מישור מוקף הרים כ- 8 ק"מ ממערב לאגם BIWA בין שני נהרות החוצים אותה לאורכה: kamogawa במזרח, ו- Katsuragawa במערב.
שמה המקורי: Heian-Kyo ופירושו: "בירת השלום". בשלבים מאוחרים יותר בהיסטוריה כונתה: Kyoto שפירושו: "עיר הבירה הגדולה". העיר היתה מקום מושבם של קיסרי יפן במשך למעלה מאלף שנה. לפני כ- 1,100 שנים נחשבה היאן כאחת הערים הגדולות בעולם באותה תקופה. לאחר כ- 400 שנות שלטון מעיר הבירה, נודד השלטון הפוליטי לנקודות שונות ביפן, אך מושב הקיסר נשאר בקיוטו. עם נפילת שלטון השוגונים לבית טוקגאוו'ה בשנת 1868, וכינונה של רסטורציית מייג'י, החליטה הממשלה החדשה של יפן לאחד את המרכז השלטוני עם מושב הקיסר במקום אחד. הקיסר עובר לטוקיו (שפירוש שמה "הבירה המזרחית"). למרות שתוארה ניטל ממנה נחשבת קיוטו עד היום לבירתה התרבותית, והאומנותית האמיתית של יפן. בקיוטו מצויים יותר מ- 2,000 מקדשים, אלפי גנים מרהיבים.כיוון שלא הופגזה במלה"ע השניה נשמרו פנינות חן בכל העיר.

לחזרה לרשימת אתרי טיול לחץ כאן.

טוקיו:
במקור שמה היה EDO ותחילתה כישוב בבעלות אדון אדו (מושל די משני) במאה ה- 12. נקודת המפנה היתה עם בחירתה של אדו כמרכז שלטונו של השוגון הנערץ Tokugawa Ieyasu בשנת 1600. משטר חזק ששלט בכל יפן והתאפיין בכינון שלום ויציבות במדינה. השוגון ישב בטירה במרכז, וריכז מסביבו את הסמוראים. השוגון הנהיג חלוקה מעמדית חברתית נוקשה וככל שהשכונה היתה קרובה יותר לטירת השוגון מעמד התושבים היה גבוה יותר.
במאות 17 – 19 גדלה אדו. במאה ה- 19 אדו מנתה כמיליון נפש ונחשבה לעיר הגדולה ביותר בעולם. שלטונם של השוגונים לבית טוקגאוו'ה ארך עד שנת 1868. בשנה זו עובר השלטון לצבא הקיסרי ומוכרזת "תקופת מייג'י" קרי: "שלטון נאור". השליטים החדשים מחליטים על איחוד התפקודים של הבירה הקיסרית עם הבירה הניהולית – באדו. כלומר: הקיסר שישב עד כה בקיוטו יעבור לאדו שתקרא מעתה: "טוקיו". משמעות השם: "עיר הבירה המזרחית". סלילת דרכה של טוקיו לעיר מודרנית היתה רצופה בקשיים: רעידות אדמה, הרס במלה"ע השניה. אך העיר שוקמה ביעילות ובמהירות. כיום חיים בטוקיו כ- 12 מליון תושבים. העיר מהווה מרכז שלטוני / כלכלי ועסקי פורח. מטייל המגיע לטוקיו נתקל בתופעה שאין "מרכז עיר" אחד, בטוקיו לכל רובע יש מרכז שוקק חיים עם אווירה האופיינית לו.

לחזרה לרשימת אתרי טיול לחץ כאן.

האלפים היפנים:
יותר מ- 80% משטחה הכולל של יפן הררי. ההרים חוצים את יפן כחוט שדרה מצפון לדרום ומפרידים בין צדה המזרחי לצדה המערבי. ה- "אלפים היפנים" מהווים חלק מרכסים באזור האי המרכזי הונשו. השם האירופי לרכסים ביפן ניתן ע"י טייל אנגלי בשם WESTON שהסתובב ביפן במאה ה- 19. היפנים, שאף פעם לא התעניינו באזורים ההרריים "גילו מחדש" את אזור זה בעיקר במאה השנים האחרונות. האלפים היפנים מציעים יערות הררים, פסגות מושלגות, נחלים שוצפים, מעיינות חמים, טירות, מקדשים, פולקלור, פסטיבלים ומזון מקומי. בעונת הסתיו נוהרים היפנים לחזות בשלכת המרהיבה, בקיץ נהנים מהקרירות הנעימה, ובאביב נוהרים להנות מפריחה מאוחרת של עץ הדובדבן באזורים הגבוהים. העיירה טקיאמה הממוקמת באלפים היפנים היתה ועודנה מרכז לאומנות העץ. עד לפני פחות מ- 100 שנים חיו תושבי העיירה מנותקים מסביבתם רוב ימות השנה, כמו כפרים רבים אחרים באזורים ההרריים. ניתוק זה פיתח מסורות ארוכות. אחת ממסורות אלה הוא פסטיבל טקיאמה הידוע הנערך פעמיים בשנה במשך 400 השנים האחרונות.

לחזרה לרשימת אתרי טיול לחץ כאן.

האקונה:
אזור טבע קרוב יחסית לטוקיו הנישא כ- 800 מטר מעל פני הים. האזור מושך את תושבי טוקיו וסביבתה במזג האוויר הקריר והנעים, ובאתרי הטבע והנופש. האקונה ידועה ביופי הפריחה וצבעי השלכת ובריבוי תופעות וולקניות. באזור מרובים המעיינות החמים סביבם התפתחה תרבות נופש משגשגת. במאה ה- 19 התפרסם אזור האקונה במעיינותיו החמים גם בקרב המערביים ששהו ביפן.
מבחינה היסטורית חשיבות האזור היא בהיותו אזור מעבר לאדו - הבירה המנהלית. אחת הדרכים הראשיות המקשרות בין קיוטו (הבירה הקיסרית) לטוקיו (הבירה השלטונית/מנהלית) עברה דרך אזור זה. דרך זו נקראה: TOKAIDO -ופירוש שם זה: "דרך הים המזרחית" . שרידים לדרך זו ניתן לראות בשדרת הארזים המקבילה לכביש המקשר בין העיירות: Hakone machi ו- Moto Hakone.
המבקר בהאקונה יהנה משירותי התחבורה האזוריים היעילים. אתרים מומלצים לביקור: מוזיאון פיסולי פתוח, תצפית לעבר הר פוג'י מרכבלי האזור, שיוט במי אגם ASHINO , מוזיאון CHECK POINT המנציח את תהליכי בדיקה שנערכו ע"י נציגי השוגון את הסמוראים שהיו בדרכם ממחוזותיהם ל- אדו, היא טוקיו של ימינו וכמובן שכשוך במי המעיינות החמים.

לחזרה לרשימת אתרי טיול לחץ כאן.

לחזרה לרשימת אתרי טיול  לחץ כאן.

על יאוצו: עיירה בדרום מזרח מחוז גיפו הממוקם במרכז יפן. ממוקמת בעמק הסגור משלושת עבריו בהרים, כשנהר הקיסו KISO GAWA חוצה את הישוב. יאוצו טובלת בנוף ירוק של ההרים. בעיירה חיים כ- 14 אלף איש.
נוסדה לפני כ 800 שנה. הייתה כפר דייגים על גדות נהר הקיסו. במשך השנים התושבים עסקו גם בחקלאות אורז ובהובלת סחורות על גבי הנהר. יאוטסו ממוקמת בחלק הנוח של הנהר. לפני כ 50 שנה, אוחד הכפר יאוטסו עם 5 כפרים נוספים בסביבה ומהם הורכבה העיירה הנוכחית.
3-4 פעמים בשנה מתקיימים פסטיבלים שונים שהגדול שבהם הוא פסטיבל הדנג'ירי של יאוטסו באפריל. מסורת הפסטיבל החלה לפני כ 350 שנה והיא מתקיימת אחת לשנה בסוף השבוע השני של חודש אפריל. בימי הפסטיבל מודים אנשי יאוצו לאלי הנהר על השפע שהם השפיעו על כפריהם במרוצת השנים. בפסטיבל, מוסעים שלושה אפיריונים שיחד משלימים את צורתה של ספינה (אחד בצורת חרטום, השני גוף הספינה והשלישי ירכתיים). במהלך השנה, שלושת חלקי הספינה שמורים בדירים מיוחדים והם מקושטים ומוצאים החוצה לפני הפסטיבל. הפסטיבל נמשך יומיים משתתפים בו כל אנשי יאוצו והוא מושך גם מבקרים רבים אחרים.
יאוצו איננה מהווה "אטרקציה תיירותית", פרט למפגש המרגש עם הנצחת פועלו של ציאונה סוגיהארה, יש בה הרבה נופים ירוקים ואנשים חמים ואוהבי ישראל. אין בה אתרים מפורסמים והיא אינה מוזכרת בספרי הדרכה רבים. למרות זאת החלטתי בטיולי "יפן חוויה אחרת" לעצור לזמן מה, ולא לחלוף על פניה בביקור קצר. אם אתם מטיילים באזור נגויה או ממשיכים לטקיאמה ממליצה לכם בחום להקדיש מספר שעות לביקור במקום ייחודי זה.

(תודה ליוסי קריכלי על המידע המפורט)

לחזרה לרשימת האתרים לחץ כאן.